בהמשך למאמר של "האדם הוא עץ השדה"
כיצד אפשר למצוא את הדרך למצות ולממש את המיוחדות שלנו ?
הרי האתגרים הם גדולים, הקשיים הם מרובים,
לא תמיד יש את המשאבים הדרושים לכך,
לעיתים פשוט יש "הרים" גבוהים וחזקים המונעים מאיתנו לפרוץ דרך...
"ההרים" הללו הם בד"כ "הרים" שאנו הערמנו על עצמינו במחשבותינו.
עלינו לדעת כי בכוחינו להזיז "הרים"
להזיז אותם במחשבות שלנו
להזיז אותם בדרך של התעלמות מהפחד של איך ניתן להתמודד ? ומה יגידו ?
לנתח מהן ההשפעות מאותם "הרים" אלו, לבדוק האם הם לא דמיוניים שלנו ?
אם הם אמיתיים - אז פשוט לבדוק כיצד לעקוף אותם ולמצוא ביניהם את השביל שלנו שיעזור לנו לפרוץ דרך,
כמו הנהר שבתמונה, זהו נהר הקולורדו שזורם בתוך הגרנד קניון באריזונה.
זה פשוט מופלא לראות איך מצא את השביל שלו בכל זאת לזרום !!!
הוא לא נכנס בהרים הוא מוצא שביל ביניים, הוא מוצא שביל ביניהם, הוא מוצא מקום שהוא שלו.
ושם אף אחד לא מפריע לו.
להיפך, יש שם אנשים שבאים לשוט בקולורדו, כלומר להנות מ"הצמיחה" שלו ומפירותיו (מהמים הזורמים בו)
כך גם אנו צריכים לשאוף למצוא את השביל הנכון שלנו ולאפשר להביא פירותינו והשפע של הקב"ה דרכינו לעולם. בע"ה.
ברכה והצלחה בגילה ובשמחה