הכנה לראש השנה

"לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו"

"תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלהֵי יַעֲקב" (תהילים פא' ג'-ד')

ליקוטי מוהר"ן ח"ב, תורה ה' – תקעו בחודש שופר – העיקר הוא האמונה

אומר רבי נחמן לקראת ראש השנה שבו אנו מצווים לתקוע בשופר (נשים מחוייבות לשמוע קול שופר) – עיקר בראש השנה זו האמונה .

הרי ידוע כי בראש השנה דנים את האדם ואדם צריך להאמין כי הקב"ה אוהב אותו ורוצה להיטיב עימו ולתת לו שפע גדול. וע"י תקיעת שופר ידוע כי האדם מתעורר – כך כותב הרמב"ם והרב וולבה מתייחס לזה בספרו "עלי שור".

כלומר, הקב"ה שביום ראש השנה דן את האדם ורוצה להוריד את השפע, של גשמים, של רפואות, של בריאות איתנה, של זיווגים טובים בע"ה ועוד ועוד... הוא מצפה שהאדם יפעיל את האמונה שלו עמ"נ שיוכל לקבל את השפע שלו ועמ"נ שהקב"ה יהיו לו כלים למטה בעולמינו זה להוריד את השפע לאדם, לכל עם ישראל ולעולם.

וכך הוא מביא לנו בתורה ה' חלק ב' בליקוטי מוהר"ן :

"הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה - וְצָרִיך כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה"

מסביר רבי נחמן "כִּי כָל הָרְפוּאוֹת הֵם עַל יְדֵי עֲשָׂבִים וְהֵם גְּדֵלִים רַק עַל יְדֵי אֱמוּנָה"

איך העשבים גדלים ? ע"י אמונה !!!

ממשיך ומסביר "כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֶלָּא בִּזְכוּת אֱמוּנָה'"

כלומר בזכות האמונה של אנשים, שמאמינים שמה שזרעו ומה ששתלו – יגדלו בזכות הגשמים שהקב"ה יוריד, הרי שהגשמים יורדים בזכות אמונה זו.

שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" – האדם באמונתו מצמיח את האמת שהקב"ה הוא זה שמוריד גשמים והוא זה שמגדל את העשבים והוא זה שמביא את הרפואות דרך העשבים שגידל והצמיח, ע"י הגשם שהוריד – בזכות האמונה של האדם.

ז"א שאנו צריכים לגלות את האמת, להצמיח אותה באמונתינו ממקום מושבינו (מארץ).
וכשהגשם יורד, העשבים גדלים ומביאים רפואות לאדם. וכך האדם זוכה להצמיח אמת והקב"ה עושה צדק – צדקה ומוריד לנו גשם, שמצמיח את העשבים שדרכם הקב"ה מביא את הרפואות. ועל זה כתב רבי נחמן "גְּשָׁמִים. וְצוֹמְחִים עֲשָׂבִים, וַאֲזַי יֵשׁ רְפוּאוֹת".

ולכן אם אין גשם ז"א שאין אמונה אז - אין עשבים, אם אין עשבים – אין רפואות ואז חלילה יש חלאים, יש מחלות חס ושלום. אֲבָל עַל יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה אֵין גְּשָׁמִים - וַאֲזַי אֵין רְפוּאָה".

ומזהיר אותנו רבי נחמן :

"כִּי עַל יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה בָּאִים מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת
שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם לא רְפוּאוֹת וְלא תְּפִילָּה וְלא זְכוּת אָבוֹת
כִּי כָל הָרְפוּאוֹת הֵם עַל יְדֵי עֲשָׂבִים - וְהֵם גְּדֵלִים רַק עַל יְדֵי אֱמוּנָה"

מזה נבין, כי האמונה נחוצה לאדם לצורך רפואה.
 

ועוד מוסיף ומתאר :

"כִּי יֵשׁ סוֹבְלֵי חֳלָאִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת
וְהֵם סוֹבְלִים הֶחֳלָאִים רַק בִּשְׁבִיל נְפִילַת הָאֱמוּנָה
בִּבְחִינַת: "וְהִפְלָא ה' אֶת מַכּתְך מַכּוֹת גְּדלת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים"
'וְנֶאֱמָנִים' דַיְקָא - כִּי הֵם בָּאִים עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה !!!!"
 

ואומר רבי נחמן , שאדם שחולה וסובל "וְגַם אֵין מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה קוֹל צְעָקָה שֶׁל אָח וּגְנִיחוֹת
שֶׁלִּפְעָמִים מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה אֵלּוּ הַקּוֹלוֹת
שֶׁמְּרַחֲמִין עָלָיו עַל יְדֵי קוֹלוֹת הַלָּלוּ
אֲבָל עַל יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה גַּם זֶה אֵין מוֹעִיל"  השם ירחם.

כי כשאדם צועק וגונח מכאב ומוציא קול בלי דיבור – הקול הזה אינו מועיל.

"כִּי הַקּוֹל כָּלוּל מֵאֵשׁ מַיִם רוּחַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלָת אֲבָהָן" – שהם בחינת שלושת האבות

"וְהֵם נִרְאִין וְנִתְגַּלִּין רַק עַל יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עָפָר מָאנָא דְּכֻלְּהוּ" - וקול הדיבור שנראה ומשפיע – הוא קול שכולל אמונה ומתגלה ע"י האמונה שהיא בחינת עפר.

דוד המלך מספר לנו – מתי אאמין ? כשאדבר ! "האמנתי כי אדבר" (תהילים קטז', י').

ז"א אי אפשר שאמונה תהיה בלי דיבור, קול שהוא ללא דיבור אין בו אמונה, ואם אמונה אז אין ריפוי חלילה.

ואנו חייבים את האמונה כדי להכין כלי לשפע של הקב"ה וראש השנה זה חג בו אנו ממליכים את הקב"ה עלינו, כלומר, אנו מאמינים שהוא זה שנותן את השפע, הוא זה שמוריד גשמים ומביא רפואות ואת כל הישועות.

וכדי לקבל את השפע, יש צורך להכין כלים, הכנת הכלים הינה ע"י דיבור להשם יתברך וע"י אמונה. אדם מבקש מהקב"ה שיתן לו וישלח לו ישועות וכשהוא מבקש בדיבור ורואה ישועות האמונה מתגלית אצלו.

אדם שותל וזורע ומאמין שיירד גשם ויצמיח את השתילים והזרעים לפירות – בזכות האמונה הזו מגיעות רפואות לאדם ולעולם.

מזונותיו של האדם קצובין לו מראש השנה – כלומר בראש השנה הקב"ה קובע לאדם מה תהיה פרנסתו ומה יהיה בענייניו. השאלה האם האדם מאמין שיהיה לו ? האם אדם מאמין שהק"ב יתן לו ? האם האדם מאמין שהדברים שהוא צריך ורוצה אפשריים ?

ואם אדם רוצה שיהיה לו – הוא צריך להאמין שיהיה. הוא צריך להמליך את הקב"ה עליו – כדי שיאמין שהוא זה שנותן ואז מכין את כליו לקבל את השפע המוכן לו מימי בראשית בע"ה. 

ולכן ראש השנה – העיקר הוא האמונה

יהי רצון שנזכה לאמונה תמימה ונזכה לשפע גדול בבריאות איתנה,
בחן, בחסד וברחמים אמן ואמן

שנה טובה ומתוקה. כתיבה וחתימה טובה אמן ואמן

שלכן,

בגילה ובשמחה

ניתן למצוא את המאמר גם באתר ברסלב 24 בקישור http://www.breslev24.co.il/gila-2/