בס"ד ולק"י 

יום השואה והגבורה חל בחודש ניסן, חודש בו אין אומרים תחנון, משום שברובו יש ימים טובים ושמחים,
ימי חנוכת המשכן, ימי הפסח - ימי גאולה, ימים של הבאת עומר התנופה,
וכשרובו ימים טובים אז ככולו טוב, ולכן גם אין עולים גם בניסן לבתי העלמין, שהאדם לא יגיע לעצבות ולדמעות.

והנה לקראת סופו של החודש, מגיע יום זה, שבו אנו מזכירים לנו ולעולם את הדבר הנורא שקרה לעם היהודי,
עצובים מלראות את הזוועות ומשמיעת הסיפורים שאינן פוסקים ולעולם לא ייפסקו מלהישמע.

כיהודים השומרים תורה ומצוות לא ברור מדוע דוקא בחודש הזה, נבחר יום זה להיות מצויין בו ?

אבל הבוקר, הבנתי דבר או שניים, אני הקטנה, מדוע דוקא בחודש ניסן,
נקבע יום זה לציון נספי השואה ולציון הזוועות שעוללו הנאצים הצוררים ימ"ש, ליהודים.

יום השואה חל ביום כז' בחודש ניסן.

כז - בהיפוך אותיות זך.

עלינו לזכור, כמה זכים וטהורים היו היהודים אשר ניספו וכמה זכים וטהורים הם היהודים ששרדו ונצלו.

היהודים שנספו ונרצחו בשואה, מסרו נפשם ומתו כיהודים, קיימים סיפורים רבים על יהודים שבתאי הגזים אמרו "שמע ישראל",
דבר שהכעיס מאד את הצוררים שלא הבינו, כיצד היהודים אפילו בדרכם למוות, לא שכחו את יהדותם ? ויש להם את הכח להיות מחוברים להקב"ה. 
ואותם יהודים שנרצחו ומתו כזכים, השאירו לנו צוואה, חְיוּ כיהודים זכים, מִיסְרוּ נפש לחיות כיהודים זכים.

בתפילת שמונה עשרה, בקטע של "שומע תפילה", ניתן להוסיף בקשוות אישיות וחז"ל עזרו לנו
עם נוסח אחיד לימים בהם אומרים תחנון ונוסח לימים בהם אין אומרים תחנון.
והיום, ימי ניסן, אין אומרים תחנון.
והתפילה המוצעת של חז"ל היא : 

"יהי רצון מלפניך ה' א-לוקינו וא-לוקינו אבותינו, שתזכנו לעסוק בתורה לשמה ובמצוות ובגמילות חסדים ויהיו כל מעשינו לשם שמיים,
ותזכנו להשלים תיקון נפשינו רוחינו ונשמתינו בגלגול זה, ותפרנסנו פרנסה טובה, בהיתר בנחת וברווח".

וממשיכים בנוסח התפילה הקבוע : 

"ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו, חננו ועננו ושמע תפילתנו, כי אתה שומע תפילת כל פה..." 

יהי רצון שנזכה להזדכך בבריאות איתנה, בחן, בחסד וברחמים בכל התחומים,
בתורה, במצוות, בגמילות חסדים, בשירות טוב ואיכותי לזולת, במאור פנים, בשמירה על כבוד הזולת ועוד...
והכל בבריאות איתנה, בחן, בחסד וברחמים אמן ואמן.

כעת ניתן להבין ולו במעט, מדוע יום השואה והגבורה נבחר להיות מצויין ביום זה כז' בניסן, בחודש שרובו ימים טובים ושמחים.

ועוד עניין עמוק בהקשר של כז' בניסן....

היהודי יכול להגיע לדרגה של להיות זך כתינוק שנולד, זך הוא כניצן (ניסן, כך ראיתי באחד הסספרים הקדושים, סליחה שאין לי את המקור).
ניסן מהווה נקודת צמיחה של העם היהודי, יציאה מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה.
ויכול כל יהודי מנקודה זו, מיום זה לצמוח ולחיות כיהודי שאך נולד, כבני ישראל אשר יצאו ממצריים בניסן
ונולדו מחדש כניצנים, הזדככו במדבר 49 יום לקראת היום הגדול של מתן תורה.

והנה אנו בימים אלו של ספירת העומר, בשבוע של ספירת הגבורה, בה נדרשת מסירות נפש לראות את הניצוץ היהודי,
החלק א-לוקא ממעל, שטמון בכל אחד ואחת מאיתנו, לראות את הניצן הזך ולחיות כיהודים זכים, בע"ה. 

ברכה והצלחה לנו, עם ישראל חי

מוגש באהבה, בגילה ובשמחה