הרמב"ם שואל מדוע נאמר הוי דן את כל האדם ? ולא כל אדם ?

ועונה לנו, כי כשאדם רואה ובוחן את כל מה שעבר על חבירו מתחילת חייו ועד כה, הוא מבין את כל מה שעבר עליו ויכול לדונו לכף זכות. לפיכך, כשאנו רואים מעשה שאדם עושה, אינו אנו יכולים לדונו לכף חובה, כי אם היינו יודעים את כל מה שעבר עליו היינו בוודאות דנים אותו לכף זכות.

פה מדובר על הכלל ולא על חריגים. 

והבעל שם טוב אומר כי האדם צריך ללמד כף זכות על חבירו

כיוון שמשמיים הביאו לו את המקרה הזה, 

כדי לראות כיצד הוא שופט את אחרים 

וכך בעצם הוא שופט את עצמו. 

מזה לומדים שני דברים : 

1. הכל מאת השם - אין עוד מלבדו.

2. צריך להיזהר לדון לכף זכות אחרים - כי בעצם אנו דנים את עצמינו. 

יהי רצון שנזכה למצוא צד זכות בכל דבר,
ובכך נרגיל עצמינו לראות תמיד את הטוב, בע"ה.

ובזה נשפיע על עצמינו.

ברכה והצלחה בגילה ובשמחה